“בינואר 1942 הונח על שולחן הפרלמנט הבולגרי ‘החוק להגנת האומה’ שהגביל את היהודים בתחומים רבים, והורה על כל יהודי לשאת על דש בגדו מגן דוד צהוב עשוי פלסטיק, ‘הכפתור הצהוב’. באותם הימים למדה אחותי בתיכון וכמו מרבית יהודי בולגריה, למדה בבית ספר כללי. ענידת הכפתור הצהוב עוררה בה חשש ובושה. כיצד תופיע מול חבריה לכיתה? מה תהא תגובתם? גם דברי העידוד של אמה ‘יהיו ימים טובים יותר’ שנאמרו ברחוב (ועל כך נלקחה לחקירה) לא עזרו. מלאת חרדה נכנסה למחרת אחותי לכיתה ועל דש התלבושת האחידה הכפתור הצהוב. למרבה הפתעתה כל חבריה לכיתה ענדו את אות הקלון כהזדהות עם חבריהם היהודים. היה זה אחד מגילויי התמיכה בדרך להצלתם של יהודי בולגריה.”
(עדותה של הרצלינה יגר)
הרצלינה יגר (כָּלֵב) נולדה בסופיה שבבולגריה בזמן המלחמה וניצלה, כמו שאר יהודי בולגריה, בזכות מאמץ משותף של אנשי ממשל, אנשי כנסייה, אינטלקטואלים ואזרחים מן השורה. עדותה הועלתה על הכתב בעבור ההתכנסות.
