“יומני היקר, אנחנו נמצאים פה חמישה ימים, אבל נדמה לי שחלפו חמש שנים. אני לא יודעת במה להתחיל, כי כל כך הרבה דברים נוראים קרו מאז הפעם האחרונה שכתבתי בך. קודם כל, גמרו לבנות את החומה ואיש אינו יוצא או בא. מהיום, יומני היקר, איננו חיים בגטו אלא במחנה-גטו, ועל כל בית תלויה מודעה שבה כתוב בדיוק מה אסור לנו לעשות. למעשה, הכל אסור, אבל הבעיה היא שהעונש על כל עבֵרה הוא מוות. לא כתוב אם העונש הזה נועד לילדים, אבל אני מניחה שהוא חל גם עלינו.”
(מתוך יומנה של אווה הימאן)
אווה הימאן (1931-1944) תיארה ביומנה את חייה בחודשים שלפני רצח יהודי העיר נאגיוואראד שבהונגריה. עם חיסול הגטו שבו נכלאו יהודי העיר שולחה אווה לאושוויץ ונרצחה שם.
