האמונה לכל גווניה והיבטיה הייתה דרך התנגדות לנאצים. אילו דרכים וצורות של אמונה משמעותיות בשבילי כיום?
מהן השאלות הנוקבות שמציבה לפנינו השואה בכל הנוגע לאמונה או לכפירה?
בהגדה של פסח מופיע הציטוט (דברים כו’ ו-י’):
“וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים, וַיְעַנּוּנוּ; וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ, עֲבֹדָה קָשָׁה. וַנִּצְעַק, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ;
וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת-קֹלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת-עָנְיֵנוּ וְאֶת-עֲמָלֵנוּ וְאֶת-לַחֲצֵנוּ.
וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה, מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל-וּבְאֹתוֹת, וּבְמֹפְתִים.
וַיְבִאֵנוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וַיִּתֶּן-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.״
מה בין סיפור עבדות ויציאת מצרים ובין הדרך בה עלינו לספר את השואה?
מה נלמד מדרכי העמידה וההתנגדות בשואה?
כיצד נוכל ליישם את לקחי העמידה כנגד בשואה בחיי היומיום שלנו? ובמצבים קיצוניים?
איך נוכל לזכור את קורבנות השואה ללא קורבניות – בלי להיות קורבנות נצחיים?
וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם
העולם שהיה
איך נשמר ואיך נעביר הלאה את הזיכרון ואת הערכים של העולמות היהודיים שחרבו?
היחס לחלשים בחברה
בזוכרנו את מצבי חוסר האונים, הפגיעות והחולשה הקיצוניים שאנשים בשואה נקלעו אליהם, ומתוך חובה מוסרית למנוע מצבים כאלה בחברה שלנו, נשאל: את מי אגדיר כחלש? מהי אחריות החברה והמדינה כלפי החלשים? באילו דרכים באה לידי ביטוי האחריות שלנו כיחידים?
) ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ) 1948 ( והאמנה בדבר מעמדם של פליטים ) 1951
נוסחו שתיהן כתגובה ישירה לשואה )אם כי עדיין יש פער גדול בינן ובין המציאות(. גם במגילת
העצמאות של מדינת ישראל, שנוסחה שלוש שנים לאחר השואה, ישנה התייחסות ישירה לשואה
וללקחיה. במה מתבטאת מחויבותנו להגשים את ערכיהן?
המקורות היהודיים קובעים את החובה לתמוך בגר, ביתום ובאלמנה. עד כמה בא לידי ביטוי ערך
התמיכה בחלשים בחיינו כיום?
הזהות היהודית ושותפות הגורל היהודית
בעבור הנאצים, היהודים והיהדות היוו איום שיש להכחידו. מה השפעתה של תפיסה זו על
הזהות היהודית ועל הזהות היהודית-ישראלית כיום?
האם הזהות הישראלית מחליפה את הזהות היהודית?
האנטישמיות והאנטי-ישראליות בימינו: האם מדובר באותה התופעה?
ההתדרדרות אל הרוע
איך נדע להישמר מפוטנציאל הרוע שבנפש האדם?
כיצד נצליח לשמור על עקרונותינו גם כשהם מנוגדים לדעת הרוב? איך נימנע מלהיות “העומדים
מהצד”?
איך נזכור את השואה בלי להאדיר ולהעריץ את הרוע?
הגזענות היא הצעד הראשון בדרך למחיקת האחר. כיצד נתמודד עם ביטויי גזענות בקרבנו
ובקרב הסובבים אותנו?
Share this לְקַצֵץ with your friends, family, community and social networks with just one click.
למשתתפים המוזמנים תהיה גישה ואפשרות לערוך את כל התכנים בהגדה זו
לא יהיה ניתן לשחזר את ההגדה
בטוחים שברצונכם למחוק את ההגדה?